סיבות ליובש בעיניים

מבנה הדמעה משתנה מהאזור בו היא נוגעת בקרנית עד לחיצון- נקודת המגע עם העפעף.  הדמעות מורכבות משלוש שכבות כאשר השכבה הפנימית ביותר (הקרובה ביותר לקרנית) הינה מוצינית, לאחריה שכבה מימית ולבסוף שכבה שומנית.

 

דוק הדמעות

 

 

 

 

 

 

 

 

• השכבה השומנית / ליפידית: השכבה החיצונית ביותר שבאה במגע עם האוויר, רובה מופרשת ע"י בלוטות המייבומיאן. פירוט בהמשך. שכבה זו מונעת משכבת הדמע להתאדות מהר מדי.
• השכבה המיימית: רוב נפח הדמעה מורכב משכבה זו המופרשת ע"י מערכת הדמע (לקרימל), פירוט בהמשך. השכבה מורכבת ברובה ממים ומכמות מועטה של מומסים כגון נתרן- כלוריד, סוכרים, אוריאה וחלבונים, לכן טעם הדמעה מלוח. בנוסף ישנה תכולה של חומרים אנטי- בקטריאלים בתמיסה זו.
• השכבה המוקוזיאלית (המוצינית): זו השכבה הפנימית והדקה ביותר של הדמעה, היא מורכבת ממוצין המופרש ע"י תאי גובלט בלחמית העין, והבלוטה ע"ש מנץ. מטרת המוצין היא להיות השכבה המחברת בין הקרנית השומנית לדמעות המיימיות. שכבה זו מאפשרת פיזור שווה של הדמעה על גבי הקרנית ובכך הגנה מלאה על כל שטחה.

 

מערכת הדמע (לקרימל) יושבת בקצה החיצוני העליון של כל עין, ומורכבת מהמבנים הבאים:

• בלוטות הדמע: המייצרות את החלק המיימי של הדמעה ומפרישות אותו דרך הצינורות האקסקרטורים.
• אפיקי הדמע, שק הדמעות וצינור הדמעות שמעבירים את הדמעה לתוך חללי האף. לאחר שהדמעות שטפו את הקרניות שלך, הן מנוקזות לאף וכך איננו דומעים כל היום!

 

בלוטות המייבומיאן נמצאות בקצה העפעפיים, יש כ-50 בעפעף העליון וכ-25 בתחתון. תפקידן לייצר מייבום, חומר שומני לשכבה החיצונית של הדמעות, שמטרתו למנוע אידוייה. בנוסף מייבום מונע את שבירת הדמעה וזליגתה ללחי ומייצר אטימות במגע עם העפעפיים.

 

מהי בדיוק תסמונת העין היבשה? ואיך התסמונת מתפתחת?

פתופיזיולוגיה של תסמונת העין יבשה

בשנים האחרונות הצטברו מחקרים והתקדמויות בהבנת תסמונת העין היבשה. המידע החדש והמעודכן ביותר היום מסוכם ומוצג בפסקאות הבאות:

סימפטומי העין היבשה מהם הינך סובל יסווגו ע"פ הקלסיפיקציה החדשה של  ה-committee of the National Eye Institute.

 

ישנם שני תתי סוגים הגורמים לתסמונת העין יבשה: חוסר ייצור השכבה המיימית Aqueous tear production deficient או עין יבשה בשל אידוי מוגבר Evaporative Dry Eye Disease.

1. עין יבשה בשל אידוי מוגבר : Evaporative Dry Eye Disease זהו הסוג הנפוץ ביותר, ולרוב הוא נגרם עקב בעיה תפקודית של בלוטות המייבומיאן.

• בלוטות המייבומיאן The Meibomian glands הן בלוטות הממוקמות בעפעפיים העליונים והתחתונים ומייצרות רכיב שומני שמצוי בשכבה החיצונית של הדמעה. בכל מצמוץ הרכיב השומני שהבלוטות הפיקו מצפה את הדמעה ומונע אידוי מהיר מדי. ברגע שפעילות בלוטות המייבומיאן נפגעת מסיבה כלשהי, פוחת ייצור הרכיב השומני הנ"ל וקצב אידוי הדמעה מהקרנית גדל, מה שגורם לעיניים שלך להתייבש מהר. זה הגורם הנפוץ לעין יבשה בזמן קריאה, צפייה בטלוויזיה, נהיגה וכו'.
• תפקוד לקוי של בלוטות המייבומיאן – Meibomian Gland Dysfunction (MGD) זהו מצב כרוני של פגיעה מפושטת בבלוטות המייבומיאן. המצב נפוץ גם באוכלוסיה הצעירה וגם במבוגרת. לרוב מתפתח בהמשך לבלפריטיס, מייבומיטיס ו / או רוזציאה עיינית.
• בלפריטיס Blepharitis זוהי דלקת של העפעפיים המערבת את האזור בו הריסים גדלים. לרוב הדלקת היא דו צדדית אך יכולה להיות דומיננטית יותר באחת העיניים. זוהי דלקת כרונית שיכולה להיות לא מורגשת במשך שנים ולגרום להרס מבנים בעפעפיים. עד כ47% מהאוכלוסיה סובלת מבלפריטיס. מצב זה נקרא גם "דלקת עפעפיים או עפעפיים אדומים". תסמונת העין היבשה היא בעצם ביטוי מאוחר של בלפריטיס!
  

 

כמו כל משטח אחר בגופנו (העור, הפה) הנושא בקטריות, כך גם העפעפיים. ביופילם בריא מאפשר לעין להישאר רטובה ולראות היטב. עם זאת, מספר חיידקים בביופילם, כמו סטפילוקוקוס, הם פתולוגים, מפרישים טוקסינים וגורמים לדלקת. כאשר ישנו תפקוד לקוי של בלוטות המייבומיאן, ישנו חוסר איזון של הביופילם הנורמלי וטוקסינים מיוצרים ביתר, מה שגורם לגירוי העפעפיים ומוריד את איכות הדמעות. רעלנים אלו הם גם הגורם המרכזי של תפקוד לקוי של בלוטות המייבומיאן.

 

•  מייבומיטיס Meibomitis, דלקת של בלוטות המייבומיאן שגורמת לייצור סמיך מדי של השכבה השומנית, מה שמוביל לבסוף לחסימת הבלוטה. עקב החסימה האזור הופך לקרקע טובה להתרבות חיידקים המוזנים מהשכבה השומנית הנוקשה שהצטברה בבלוטות. החיידקים מפרישים רעלנים וגורמים לעפעפיים מודלקים ואדמומיים.

• רוזציאה עיינית Ocular rosacea הינה ביטוי של מחלת העור הידועה רוזציאה. זהו מצב דלקתי המשפיע על העפעפיים והקרנית. הגורם למחלה אינו ידוע אך ישנם מספר מצבים המקושרים להתפתחותה, ביניהם גורמים סביבתיים כגון חשיפה מסיבית לשמש, סטרס או תרופות. הסימפטומים של רוזציאה עינית מזכירים מאוד את אלו של תסמונת העין היבשה, אך להבדיל, מצב זה חמור יותר ודורש טיפול מתאים. רופא העיניים שלך ידע לאבחן ולטפל כראוי.

 

2. חוסר ייצור השכבה המיימית Aqueous tear production deficient : קטגוריה זו מתחלקת לחוסר ייצור משני לתסמונת שיורגן וחוסר ייצור ראשוני ללא תסמונת שיורגן ברקע.

• תסמונת שיורגן Sjogren Syndrome הינה מחלה אוטואימונית שיכולה להופיע לבד או משנית למחלה אוטואימונית אחרת כגון לופוס. היא מאופיינת ביובש בפה בנוסף לעין. תסמונת שיורגן מאובחנת בעזרת בדיקות דם וביופסיה. זוהי מחלה נדירה ורצינית הדורשת טיפול במחלת הרקע במקביל לטיפול עייני ממוקד.
• חוסר ייצור ראשוני של השכבה המיימית Non- Sjogren dry eye, ללא תסמונת שיורגן ברקע, נובע ממכלול פתולוגיות, סיסטמיות או מקומיות, הגורמות למחסור בחומרי הגלם לייצור הדמעות או בהזרמתן. פתולוגיות כאלו יכולות להיות תפקוד לקוי של בלוטות הלקרימל או תפקוד לקוי של תאי הגובלט מייצרי המוצין (האחראי על סמיכות הדמעה ויכולת הקשרותה לקרנית).