עיניים יבשות מהוות תסמין למצבים שונים. הסקירה להלן, תתמקד באחד מהם: "תסמונת סיוגרן".

ההערכה היא שבין 400,000 ל-3.1 מיליון, אנשים, סובלים בדרך זאת או אחרת מתסמונת סיוגרן. מצב זה עשוי להשפיע על אנשים בכל הגילאים, אך בעיקר בגילאים שבין 45 ל-55. נראה, שהיא משפיעה על נשים פי 10 יותר, מאשר על גברים. כאשר ,לפחות כמחצית מהמטופלים סובלים במקביל, מדלקת מפרקים שגרונית או ממחלות הקשורות לרקמות כמו זאבת.

בתחילת המאה ה-20, מומחה שבדי בשם הנריק סיוגרן, תיאר לראשונה, קבוצת נשים שאת דלקת המפרקים הכרונית ממנה סבלו, ליוו גם תסמיני עיניים יבשות ופה יבש.

מהי תסמונת סיוגרן?

מדובר במחלה דלקתית, שעשויה להשפיע על חלקים שונים של הגוף ובמיוחד משפיעה על הדמעות ובלוטות הרוק. מטופלים במצב זה, עשויים לשים לב לגירויים עד כדי כאבים השורפים בעיניים. כמו גם, יובש בפה (או קושי בלאכול מזון יבש) ונפיחות באזור הבלוטות שבפנים ובצוואר. יש גם כאלה שדיווחו על יובש במעברי האף, בגרון, בואגינה ובעור. גם תסמינים של קושי בבליעה, צרבת וריפלוקס, נחשבים לשכיחים יחסית.

תסמונת סיוגרן "ראשונית" מופיעה בקרב אנשים שאין להם מחלה ראומטית קודמת.  לעומתה,

תסמונת סיוגרן "שניונית", מופיעה אצל מטופלים הסובלים ממחלה ראומטית קודמת, כמו זאבת או דלקת מפרקים שגרונית. לא פעם מתבלבלים בינה לבין תסמונת אחרת הנקראת  IGG4 , שיש לה את אותם תסמיני יובש בעיניים ובפה.

רוב הסיבוכים, הקשורים לתסמונת סיוגרן מופיעים, בשל הפחתה בכמות הדמעות וברמת תפקוד בלוטות הרוק.  מטופלים שיש להם עיניים יבשות, נמצאים בסיכון גבוה לדלקות מסביב לעיניים ולנזקים בקרנית העין. יובש בפה עשוי להגביר את הסיכון לעששת, דלקות חניכיים וזיהומים אורליים בפה. תסמינים אלה עשויים להגביר גם כאבים והרגשה של שריפה בפה. יש מטופלים שאפילו מדווחים על נפיחות כואבת של בלוטות הרוק שבאזור הפנים.

כמובן, שיתכנו גם סיבוכים בחלקי הגוף האחרים. כך למשל, נפיחות,כאבים ונוקשות עשויים להופיע במפרקים שונים, אפילו בקרב מטופלים שאינם סובלים מדלקת מפרקים או מזאבת. פריחה על העור בזרועות הידיים וברגליים קשורה בד"כ לדלקות בכלי דם קטנים וגם-אם כי במקרים בודדים- לדלקות בריאות, בכבד ובכליות- שלא פעם קשה מאוד לאבחן. בנוסף, יש מטופלים שדיווחו גם על תסמינים כמו: חוסר תחושה, עקצוצים, חולשה ונפיחות עד כדי דלקת בבלוטת הרוק הפרטויד, הנמצאת בקצה הלסת.

מהם הגורמים להופעתה של תסמונת סיוגרן?

הגורמים לא ידועים, אך כידוע זאת הפרעה אוטואימונית (שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת חלקים שונים בגוף). בנוסף, ידוע שלמטופלים הלוקים בה, יש רמה לא תקינה של חלבונים בדם. מה שמצביע על כך, שמערכת החיסון של הגוף, שבאופן נורמלי אמורה להגן על הגוף מפני דלקות וסרטן, תוקפת כעת את הרקמות שלה עצמה. תסמינים כמו הפחתת הדמעות וירידה ברמת תפקוד הבלוטות, מופיעים כאשר, הבלוטות המייצרות נוזלים אלה (דמעות ורוק) ניזוקות בגלל דלקות. המחקר בתחום מרמז על כך, שיתכן וגורמים גנטיים או דלקות ויראליות, עשויים להיות המקורות לכך שאנשים מפתחים הפרעה כזאת.

איך מאבחנים את תסמונת סיוגרן?

האבחנה של התסמונת, מתבססת על שילוב בין פיענוח התסמינים, בדיקה פיזית גופנית, בדיקות מעבדה ולפעמים גם בדיקות מיוחדות יותר.

יובש בעיניים ובפה, הם אולי התסמינים הראשוניים של התופעה ולכן, יש צורך בהמשך מעקב, מאחר ואלה תסמינים גם של מצבים אחרים וכן עשויים להופיע גם כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות. בדיקות מיוחדות, עשויות להעריך את ההפחתה בכמות הדמעות והירידה בתפקוד בלוטות הרוק.

בדיקת עיניים, למשל, עוזרת לאתר שינויים בעיניים מאז התחילו התסמינים הראשונים.

בדיקות המעבדה עשויות להראות על קיומם של נוגדנים (חלבונים במערכת החיסון התוקפים והורסים "פולשים חיצוניים") שנוצרים כתוצאה מהתסמונת.

תוצאות של בדיקת רקמות (ביופסיה) של בלוטות הרוק מסביב לפנים או בשטח הפנימי שמעל לשפה העליונה- גם הן עשויות לתרום לאבחנה.

איך מטפלים בתסמונת סיוגרן?

הטיפול הוא בעיקר בהקלה על התסמינים המציקים. יש לציין כי על אף שרוב הטיפולים מקלים מאוד על היובש בעיניים ובפה, הרי שיש מצבים שבהם היובש מתעקש להמשיך.

• הטיפול בעיניים יבשות הוא בעיקר באמצעות דמעות מלאכותיות הניטלות באופן שגרתי ביום. ואילו בלילה, משתמשים בג'ל. טיפול באמצעות טיפות עיניים כמו ציקלוספורין, עשוי להפחית את מידת דלקתיות הבלוטות שמסביב לעיניים, מצד אחר ולשמש כמגביר ייצור הדמעות, מצד אחר. במקרים חמורים, אפשר לטפל בתסמינים, באמצעות חסימה או אטימה של צינור הדמעות.

רצוי שמטופלים הסובלים מתסמינים של עיניים יבשות, יפנו לרופא עיניים על מנת לודא שאין פגיעה בקרנית העין. בנוסף, מטופלים הסובלים מכאבים ואדמומיות בעיניים, גם צריכים לפנות לרופא עיניים. בכלל, באופן כללי, כל מי שנמצא במצב שיש לו תסמונת סיוגרן, עם תסמיני יובש בעיניים,  רצוי להקפיד על מעקב שגרתי אצל רופא עיניים.

• הטיפול המקל על היובש בפה כולל, בעיקר: שתיית מים, לעיסת מסטיק ושימוש בתחליפי רוק. אך יש גם כאלה המקבלים מרשם רופא לתרופות המגרות את זרימת הרוק בפה.

כשמתחילות להופיע דלקות ושמרים בפה, אז עושים שימוש בתרופות אנטי-פטריתיות.

• מכשירי אדים ושטיפה עם תמיסת מלח, עשויים להקל מאוד במקרים של התייבשות האף והנשימה.
• בנוסף לכל אלה, יש תרופות שעשויות להקל מאוד על ריפלוקס קיבתי, שגם נובע מתסמיני היובש.
• על כל המטופלים להמשיך בשגרת הבדיקות אצל רופא שיניים, שכן התסמונת משפיעה מאוד ועשויה להביא לחורים בשיניים, עד כדי אובדן שיניים.
• מטופלים שסובלים במקביל לתסמונת זאת גם מדלקת מפרקים שגרונית או זאבת, מדווחים כי השימוש בתרופה הידרוקסיכלורוקווין, המטפלת גם במלריה, עשויה לתרום להקלה על כאבי מפרקים ופריחה בעור.
• מטופלים שסובלים מתסמונת סיוגרן וחווים תסמינים שבד"כ לא מאפיינים כל כך תסמונת זאת, כמו: חום, כאבי בטן, פריחה בעור ובעיות בריאות או בכליות, עשויים לקבל טיפול בסטרואידים ובתרופות ביולוגיות.

השפעת התסמונת על הבריאות הכללית

רוב רובם של המטופלים הלוקים בתסמונת סיוגרן נותרים בריאים וללא סיבוכים מיוחדים. מה שכן, כל הלוקים בה, כן צריכים לדעת שהם נמצאים בסיכון גבוה לפתח דלקות בתוך העיניים ומסביבן וכן, הם נמצאים בסיכון רב לפתח בעיות בשיניים. זאת, בשל ההפחתה ארוכת הטווח בכמות הדמעות וברמת התפקוד של בלוטות הרוק.

באופן נדיר למדי, מטופלים חווים סיבוכים הקשורים לדלקות בחלקי הגוף האחרים, הכוללים, בין היתר:

*סיבוכים בריאות, שעשויות להיות חיקוי של דלקת ריאות

*פריחות בעור, המתפתחות כתוצאה מדלקות בכלי הדם

הקטנים.

*בעיות נוירולוגיות הגורמות לחולשה ואיבוד תחושה.

במספר מקרים מועט, תסמונת סיוגרן עשויה להיות קשורה להתפתחות של סרטן בבלוטות הלימפה.

החיים בשילוב תסמונת סיוגרן

לא ניתן לרפא את התסמונת הזאת, אך בהרבה מקרים, טיפול ראוי עשוי להקל על תסמיניה.

מאחר ורופאים ריאומטולוגים הם מומחים להפרעות בכל מה שקשור לשרירים ולשלד, סביר שהם אלה שיצליחו לאבחן את התסמונת. בנוסף, הם גם אלה שיפנו את המאובחנים לטיפולים המתאימים להם.

אנשים הלוקים בתסמונת, יכולים לחיות בד"כ חיים נורמלים ורגילים עם מעט מאוד התאמות. לאחר האבחון, יהא על רבים מהמאובחנים, להתמקד בטיפול ביובש בעיניים ובפה, אם כי עם הזמן, תסמינים אלה נרגעים מעט.

יש לפנות לרופא עיניים על כל כאב או אדמימות בעיניים, שכן יתכן והתפתחה לה דלקת. בכלל, על הלוקים בתסמונת להיות במעקב שגרתי אצל רופא עיניים.

כמו גם אצל רופא שיניים, כי עשויות להופיע בעיות דנטליות. בכלל, על הלוקים בתסמונת לשים לב להתפתחותן של דלקות בבלוטות בפנים, בצוואר, מתחת לזרועות הידיים, באזור המפשעה. שכן, זה יכול להיות סימן להתפתחותה של לימפומה.

לסיכום,

*תסמונת סיוגרן הינה מחלה אוטואימונית (מערכת החיסון תוקפת איבר או חלקים בגוף), שעשויה להופיע בכל גיל, אך בעיקר בקרב נשים. אצל רבים, התסמונת מתפתחת כתוצאה מסיבוך של מחלה אוטואימונית אחרת כמו: דלקת מפרקים שגרונית או זאבת.

*התסמינים של התסמונת מגוונים ומשתנים לפי סוגים ועוצמת התסמונת. עם זאת, לרבים שחיים איתה יש חיים נורמליים.

*רוב הטיפול בתסמונת נועד להקל על תסמיניה, שהם בעיקר: יובש בעיניים ובפה. הטיפולים לא תמיד מצליחים לנטרל לגמרי את תסמיני היובש. בנוסף, יש טיפולים שנועדו למנוע סיבוכים עתידיים כתוצאה מהתסמונת, כגון: דלקות ומחלות פה ולסת.

*מרבית המטופלים עם תסמונת סיוגרן הם בריאים. עם זאת, יש מקרים נדירים של סיבוכים, הכוללים, בין היתר,סיכון גבוה לסרטן בבלוטות הלימפה. על כן, מעקב רפואי שגרתי מומלץ לכל הלוקים בתסמונת.