החלפת הטיפול בעין יבשה

טיפול בעין יבשה באמצעות דמעות מלאכותיות ללא מרשם הוא טיפול טוב כל עוד הוא יעיל.
אם התסמינים מחמירים או נשארים ללא שיפור, למרות הזלפה תכופה של הטיפות, נראה שהטיפול איבד מיעילותו ויש צורך להחליפו בטיפול שונה.
במצב זה נכון לפנות לרופא העיניים לאבחון, ייעוץ והתאמת טיפול.
את הטיפול יתאים לכם הרופא לאחר אבחון מדויק ואיתור הגורם לבעיה.

הגורמים לעיניים יבשות

קיימים מספר גורמים להתפתחותה של עין יבשה.
שני הגורמים העיקריים הם ייצור מופחת של דמעות ופגיעה באיכות הדמעות.

דוק הדמעות, השוטף את העין ללא הרף ושומר עליה רעננה ולחה, מורכב משלוש שכבות: שכבה רירית, שכבה מימית ושכבה שומנית. כדי שכמות ואיכות הדמעות יהיו תקינות, יש צורך בשלושת השכבות האלה ובאיזון מדויק ביניהן.

כאשר לא נוצרות מספיק דמעות, או ששכבה מסויימת אינה תקינה שכבת הדמעות כולה לא מתפקדת כראוי ונוצרת עין יבשה.

את השכבה השומנית מפרישות בלוטות המיבומיאן, כאשר הן חסומות או לא מתפקדות כראוי, השכבה השומנית אינה מספקת ולכן, השכבה המימית שמתחתיה מתאדה מהר מדי ונוצרת עין יבשה.

ישנן גם נסיבות שונות המחריפות את התסמינים של העין היבשה:

• חשיפה לסביבה יבשה או לעשן
• צפייה ממושכת בצגי המחשב ובטלוויזיה, ללא מצמוץ (מצמוץ מגרה את העין לייצר דמעות נוספות).
• נטילת תרופות שעשויות לייבש את העיניים (נוגדי דיכאון, אנטי היסטמינים).
• שינויים הורמונליים (בעיקר אצל נשים)
• מחלות שעשויות לגרום להתפתחותה של עין יבשה כמו: דלקת פרקים שגרונית, זאבת או סוכרת.

טיפולים אפשריים בעיניים יבשות

מטרתם של כל הטיפולים בעין יבשה היא לשמור על לחות העין. הדבר נעשה באמצעות לחלוח העין, מניעת התפתחות ושגשוג של רובד חיידקי, טיפול בדלקת וגירוי העין לייצור דמעות.

• הטיפול הראשוני הוא בחומרי סיכוך כמו דמעות מלאכותיות או בטיפות שומניות המוזלפות ומרוססת לפנים העפעפיים ומתפשטות על פני משטח העין ע"י עפעוף. טיפול זה יעיל במיוחד לסובלים מבלפריטיס (דלקת בעפעפיים).
• לעין יבשה הנובעת מדלקת או גורמת לדלקת משתמשים בתרופות נוגדות דלקת: תרופות המכילות קורטיקוסטרואידים, או ציקלוספורין – תרופה המדכאת את מערכת החיסון, מקלה על תסמיני עין יבשה ולעתים גם מעודדת את העין לייצר דמעות נוספות.
• תרופות כמו פילוקרפין, הניטלות דרך הפה ומטרתן לגרות את העיניים לייצר יותר דמעות.
• טיפות עיניים העשויות מנסיוב עצמי – מרכיב בדם של המטופל עצמו. הנסיוב מופרד מתאי הדם האדומים, הלבנים ומהטסיות. הוא מורכב בעיקר מחלבונים ואין בו נוכחות של גורמי קרישה. בשל מורכבות הכנת הטיפות, טיפול זה משמש בדרך כלל כמוצא אחרון.
• חסימה דרכי ניקוז הדמעות, כדי לשמר את הדמעות בעין – זהו טיפול במקרים חמורים של עין יבשה כרונית.
• עדשות סקלרליות – עדשות מגע קמורות ובעלות קוטר גדול, הלוכדות את הדמעות בין משטח העדשה הפנימי למשטח העין.
• בלפקס ((Blephex – ניקוי חיצוני של העפעפיים בעזרת מברשת מיוחדת, המפחית את שכבת החיידקים בבסיס הריסים ומאפשר לבלוטות המיבומיאן להפריש שומן בחופשיות – מתאים לעין יבשה הנגרמת מחסימה או פעילות לא מספקת של בלוטות המיבומיאן בעפעפיים.
• מיבו-פלואו ((MiboFlow – עיסוי עדין של בלוטות המיבומיאן המעודד אותן להפריש שומן ומאזן את דוק הדמעוות.
• IPL – טיפול בפולסציות של אור, המטפלות ומפחיתות את התפתחות התהליך הדלקתי, מקטינות את הרובד החיידקי ופותחות את החסימה בבלוטת המייבומיאן.
• בנוסף לטיפול הרפואי תוכלו לעשות שימוש גם:

בתוסף איכותי של אומגה 3, שיכול לסייע להקלה על היובש או בקומפרסים חמימים שעשויים לפתוח חסימות בבלוטות השומן.

כשיש כל כך הרבה אפשרויות, ברור שכדאי לפנות לרופא שיצמצם אותן לאפשרות אחת או שתיים, המתאימות ביותר. ההתאמה מתבצעת באמצעות תשאול ובחינת ההיסטוריה הרפואית, כלי אבחון חדשניים כמו
Tear lab – אנליזה של דגימת דמעות, או מייבוגרפי – בחינת בלוטות המיבומיאן בעזרת אור אינפרה-אדום.

איך תדעו שעליכם להחליף טיפול?

לרוב, קל להבחין מתי טיפול מסויים מפסיק להיות יעיל. אם אתם משתמשים בדמעות מלאכותיות כל היום, בהתאם להוראות, ולא חווים הקלה,  סימן שעליכם להגיע לרופא.

לאחר החלפת טיפול מתי עליכם לפנות לרופא

עדכנו את רופא העיניים בנוגע למצבכם. אם אתם מרגישים שהטיפול החדש לא יעיל דיו ואינכם מרגישים שיפור, הודיעו לו על כך.
בנוסף, אם קיבלתם טיפול תרופתי ואתם חשים בתסמינים חדשים או בתופעות לוואי, פנו אליו מידית.

תופעות כמו פריחה, נפיחות וכאב גרון חריג הן נדירות, אך יכולות להעיד על תגובה אלרגית ויש להתייחס אליהן ברצינות.

סיבה נוספת לפנות לרופא העיניים, היא החמרה בתסמיני היובש, למרות הטיפול החדש.

לסיכום

השאלה אם להחליף טיפול בעין יבשה תלויה בעיקר במידת ההחמרה בתסמינים והשפעתה על איכות החיים.
אם אינכם בטוחים – פנו לרופא כדי להתייעץ.

בנוסף להתאמת הטיפול, בחנו את הסביבה בה אתם חיים ואת אורח חייכם ונסו להתאים את הסביבה ולשנות הרגלים שעלולים להחריף את תסמיני העין היבשה.